המוסד לביטוח לאומי נ' סהר ציון חברה לביטוח בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

תביעה כספית לשיבוב בגין תגמולים ששולמו על ידי התובע לנפגע בתאונת דרכים.

רקע כללי

תביעה לשיבוב בגין גמלאות ניידות ששילם, משלם וישלם התובע למר גיליס עמנואל (להלן: "הנפגע"), בגין נזקים שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 10/11/2003.

התביעה עמדה ביום הגשתה, 10.11.2010, על סך 206,388 ₪. בכתב התביעה ציין התובע כי התביעה מוגשת על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. לחלופין, נטען על ידי התובע כי היה וייקבע כי ההסכם רב השנים שנחתם בין הצדדים חל על התאונה מושא התביעה, כי אז יש לפסוק לו פיצוי על פי ההסכם, בתוספת ריבית הסכמית.

ביום 11/10/2012 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת שבה נאמר: "לאור הכרעת בית המשפט העליון בעניין אי-ביטול ההסכם והעדר זכות שיבוב להלוואות השונות לרכישת רכב, שוחחו הצדדים ביניהם על מנת לסיים הליכי התביעה".

ביום 17/2/2013 הגיש התובע הודעה שבה הוא פירט את סכום התביעה העדכני, לנוכח פסיקת בית המשפט העליון כאמור, שלפיה סכום הגמלאות ברות השיבוב מגיע לכ- 146,082 ₪, ועתר לתשלום 80% מסכום זה על פי ההסכם רב השנים, סה"כ 116,866 ₪.

ביום 5/3/2013 הגישו הנתבעים תגובה להודעת התובע, שאליה הם צירפו חוות דעת אקטוארית שלפיה הסכום לשיבוב, על פי הפסיקה החדשה של בית המשפט העליון, מגיע לסך של 109,748 ₪, אשר שולם על ידם ביום 25/2/2013.

ביום 12/3/2014 הגישו הצדדים הודעה ובקשה משותפת שבה צוין כי הגיעו להסכמה על סכום השיבוב לפי חוות הדעת האקטוארית שהוגשה מטעם הנתבעים, אשר אף שולם על ידי הנתבעים, וכי בכך סולקה התביעה. הצדדים נותרו חלוקים בשאלת זכאות התובע לריבית פיגורים הסכמית ושכר טרחת עורך דין, והם הסכימו להגיש סיכומים בכתב בסוגיות אלה.

בסיכום טענותיו נטען על ידי התובע כי: הנתבעים שילמו את סכום השיבוב רק לאחר הגשת התביעה ודיונים רבים שהתקיימו בה; התובע הסכים לקבל את קביעת חוות הדעת האקטוארית מטעם הנתבעים, למרות שקיימים הבדלים קטנים לטובתו; היה על הנתבעים לשלם את סכום השיבוב שאינו שנוי במחלוקת לפחות עם הגשת התביעה; לא יעלה על הדעת שהנתבעים יעשו דין לעצמם, ילאו את התובע במשך מספר שנים עד לתשלום המגיע לו ולבסוף יבקשו לפטור את עצמם מהריבית ההסכמית.

מנגד נטען על ידי הנתבעים כי: על פי הפסיקה, התובע אינו זכאי לקבל ריבית הסכמית כאשר טען לביטול ההסכם המקנה לו ריבית זו בתנאים מסוימים, וכאשר לא המציא כל מכתב דרישה הסכמי, אלא שלח כתב תביעה מכח החוק; התובע הפר את ההסכם ו/או סיכל תכליתו, ולפיכך אין לפסוק לו ריבית פיגורים הסכמית; מנגנון ריבית הפיגורים ההסכמית אינו חל וזאת משום שלא נשלח מכתב דרישה מכח ההסכם; התובע ממילא אינו זכאי לריבית הסכמית משום שהתביעה היתה שגויה מבחינה חשבונאית; הריבית ההסכמית הינה פיצוי מוסכם שבית המשפט יכול וחייב להתערב בו במקרה דנן.

דיון והכרעה

לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולמכלול החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי התובע זכאי לריבית הסכמית בגין הסכום ששולם על ידי הנתבעים, וזאת מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בעת הגשת התביעה, עדיין לא הוכרעה שאלת בטלותו של ההסכם רב השנים ומידת תחולתו על תאונות שאירעו לפני ביטול ההסכם. לפיכך תביעת השיבוב הוגשה על פי סעיף 328 לחוק ולחלופין, ככל שטענת התובע בדבר אי-תחולת ההסכם על התביעה לא תתקבל על ידי בית המשפט, עתר התובע לתשלום סכום השיבוב על פי ההסכם.

במהלך בירור התביעה התקבלה הכרעת בית המשפט העליון בעניין תחולת ההסכם על התאונות מלפני הביטול, וכן לעניין אי-הזכאות לשיבוב מכח ההסכם בגין הלוואה עומדת.

בעקבות כך הסכים התובע לעדכן את דרישתו לסילוק התביעה על פי פסיקתו של בית המשפט העליון, היינו: לתשלום סכום השיבוב מכח ההסכם ללא ההלוואה העומדת, בשיעור 80% מסכום הגמלאות ברות השיבוב על פי ההסכם. סכום זה שולם על פי חוות דעת אקטוארית שנערכה על ידי הנתבעים.

בנסיבות אלה, אין לקבל את טענת הנתבעים שלפיה התביעה הוגשה אך ורק על פי החוק ולא על פי ההסכם רב השנים, שכן, כאמור, כתב התביעה כלל טענה חלופית על פי ההסכם רב השנים. תביעתו, כאמור, של התובע היתה לגיטימית בנסיבות המקרה, כאשר סוגית בטלות ההסכם ותחולתו על תאונות מלפני הביטול, לא הוכרעה סופית על ידי בית המשפט העליון.

זאת ועוד, אין לקבל את טענת הנתבעים שלפיה לא נשלחה דרישת תשלום על פי ההסכם, שכן, בנסיבות המקרה, יש לראות בהגשת התביעה כדרישת תשלום. אילו הנתבעים היו משלמים את הסכום שאינו במחלוקת לשיטתם מיד עם הגשת התביעה, הרי שהם לא היו מחויבים בריבית הסכמית.

לא נראה לי סביר שהנתבעים ייהנו מתחולת ההסכם שמקנה להם הנחה בסכום השיבוב בשיעור 20% ומאידך, לא יישאו בהתחייבות שלהם לריבית הסכמית בגין האיחור בתשלום הסכום שאינו שנוי במחלוקת מיום הגשת התביעה.

לנוכח האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הריבית ההסכמית על סכום השיבוב ששולם לאחר הגשת התביעה, בסך 109,748 ₪, מיום הגשת התביעה – 10/11/2010 ועד ליום התשלום בפועל – 25/2/2013.